בשישי האחרון השתתפתי בסדנאת ״זמן יחד״ של ניניה ודרור.
אני מכירה את דרור וניניה מזה 4 שנים, שמעתי מספר הרצאות של דרור, והבנות שלי אצלו בגן. אני מאוד אוהבת את הגישה והשפה של דרור מול ילדים , לומדת ומתחברת אליה כל פעם בעוד צעד.
כשנרשמתי לסדנא האחרונה חשבתי שאני מגיעה לריענון השפה שאני מכירה משיחות בגן והרצאות של דרור. להפתעתי שמחתי לגלות בסדנא את עולם המשחק של הילדים, מזוית חדשה שלא הכרתי. המשחק עם ילדים תמיד נתפס אצלי ככלי להעברת הזמן, וכפעילות ששייכת לילדים ולא להורים, וגם כמשהו שאני שואפת שהילדים יעשו לבד (ישחקו לבד ויתנו לי להתעסק בענייניי..)
בסדנא למדנו שהמשחק עם הילדים יכול להיות גם כלי להשגת שיתוף פעולה, לחשיפה ועיבוד רגשות, ואולי הנקודה הכי מעניינת- חיבור פנימה של ההורה.
אהבתי מאוד שהסדנא הייתה מורכבת בגדול משני חלקים: החלק הראשון היה לימודי ופרקטי , למדנו מה זה משחק ,סוגי משחקים ובאילו סיטואציות מתאים לשחק כל אחד מהם.
החלק השני והטיפולי יותר, עסק בשיתוף חוויות מהילדות של המשתתפים, ועל ידי השיתוף בחיבור של המשתתפים לילד הפנימי שבנו. בפשטות ובכנות, השיתוף של דרור וניניה ובהמשך של המשתתפים האחרים, הצליח לגעת אצלי בנקודה רחוקה ומודחקת במעמקי הילדות שלי.
החשיפה הזאת הייתה עוצמתית, ועוררה בי רגשות רבים לצד שינוי תפיסתי לגבי ילדות, זמן משותף של הורה וילד ומשחקים.
אני שמחה מאוד שהגעתי לסדנא וחוויתי את התחושות האלו , ומצפה להמשך התהליך וסדנאות נוספות :)